1.פגישה עם יו"ר הועדה לאיכה"ס המקומית, להיכרות ויצירת בסיס יעיל ופורה לשיתוף פעולה (במידה והיו"ר מתחלף/ת רצוי לקיים פגישה הם היו"ר החדש/ה)

2.היכרות עם בעלי עניין:

         א. אנשי הקשר ברשות (מנהלי אגפים: שפע, יחידה סביבתית וכד')

         ב. איש הקשר בחיים וסביבה

         ג. במידה וישנו נציג ציבור נוסף - היכרות עימו

 3.התחברות לקבוצות הרלוונטיות השונות: קבוצת ווצאפ והפייסבוק של נציגי ציבור בועדות איכה"ס, קבוצות העוסקות בנושאי איכה"ס ברשות המקומית.

4.היכרות עם סוגיות סביבתיות המצויות בסדר היום הציבורי ברשות המקומית. לשם כך ניתן לקרוא את הפוסטים העולים בקבוצות העירוניות, לעיין בעיתונות המקומית. לחבור לארגוני סביבה מקומיים.

5.שקופית ומעקב אחר קיום פגישות, פרסום סדרי יום ופרוטוקולים ופעולה בהתאם (לדוגמא: הועדה אינה מתכנסת-פניה לגורמים המתאימים לדרוש את התכנסותה).

​

​

ערכים מנחים לנציג

מחובר לשטח - לומד על הנושאים הבוערים, מאפשר לציבור לפנות אליו ומעלה סוגיות לסדר היום בועדות.

• שיתוף סדרי היום והפרוטוקולים מהועדה, דאגה לשקיפות על ידי העלאתם לאתר (אם לא לאתר הרשות אז לאתר של חיים וסביבה ע"י שליחתם במייל לlocal@sviva.net). מומלץ בין הפגישות של הועדה לשלוח חומרי רקע רלוונטיים לנציגים בועדה.

• יצירת חיבורים וקשרים מקצועיים – עם הנציגים בועדה, עם היו"ר ועם ארגוני סביבה מקומיים וארציים. לקית חלק בשיח הסביבתי, הכירות עם אנשי המפתח ברמה המקומית וברמה הארצית.

• עדכון ולמידה - חקירה של סוגיות רלוונטיות והתמקצעות, הבאת חומרים ונושאים לוועדה באופן המדויק ביותר.

• שאילת שאלות- העלת נושאים לסדר היום בועדה, וברור וחיפוש התשובות בסיוע ליו"ר, לועדה, לציבור.

 

​