פסולת

ערים נחשבות לתורמות העיקריות לשינוי האקלים ולמוקד פגיע ביותר לשינוי האקלים בשל צפיפות האוכלוסייה בהן. זרם הפסולת העיקרי לטיפול הינו פסולת מוצקה עירונית (Municipal Solid Waste - MSW) הנוצר בארץ בשיעור של כ-1.6 ק"ג/נפש/יום מול ממוצע במדינות OECD 1.25 ק"ג/נפש/יום. הצורך בטיפול נובע מההרכב המעורב הכולל חומרים מגוונים בעלי השפעה סביבתית שלילית ורכיב אורגני משמעותי. בכל שנה מיוצרים בישראל כ- 5.5 מיליון טון פסולת עירונית, בקצב גידול כ-1.8% שנתי.

כתבות נוספות

התמודדות עם השלכה של פסולת באופן בלתי חוקי

בין אמצעי הטיפול האפשריים בפסולת, הטמנה של פסולת או שרפתה ללא השבת אנרגיה נחשבת לחלופה שאינה מועדפת מבחינה סביבתית; מלבד ניסיונות לצמצם את היקף פסולת המוטמנת, כמה מהמדינות מתמודדות עם תופעות של טיפול בלתי חוקי בפסולת, ובפרט – השלכה בלתי חוקית שלה.

המדינה שהיא אלופת העולם בלגמור מהצלחת

פחים חכמים, שקיות זבל מתכלות, עיבוד אשפה מתקדם וחוות של זבובים שמפרקים פסולת. כך דרום קוריאה הפכה את עצמה למעצמה עולמית בתחום צמצום בזבוז המזון. אז מה אנחנו יכולים ללמוד מסיפור ההצלחה הזה?

פסולת עירונית פורום ה-15

ברית ערים לאיכות חיים וסביבה ואמנת האקלים של פורום ה-15 מתמקדות במספר תחומי סל. אחד מהם הינו פסולת ומחזור. הסיבה לכך טמונה בהליכי פירוק הפראקציה האורגאנית בפסולת, אשר בתהליכים אנאירוביים, משחררת את גז החממה מתאן (CH4).