בריאות ציבור
"אם תרצו ללמוד אודות בריאותה של אוכלוסייה, בחנו את האוויר שהיא נושמת ,המים שהיא שותה והמקומות בהם היא חיה"
היפוקרטס, המאה החמישית לפנה"ס.
בני אדם יכולים להיות בריאים רק בסביבה בריאה, ואין אנו יכולים לבודד עצמנו מהסביבה שאנו חיים בה – האוויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, המזון שאנו אוכלים והמוצרים שאנו משתמשים בהם. בחיי היום-יום אנחנו נחשפים רק לעתים נדירות לכימיקל אחד בזמן נתון. רבים מהכימיקלים נפוצים כל כך עד שסביר שאנו נחשפים לכמה מהם יחד, במינון נמוך ובמשך שבועות, חודשים ואף שנים. לכל אחד מהמזהמים הסביבתיים מידת סיכון שונה, והיא תלויה, בין השאר, בשלב בחיים שבו נחשפים להם: נמצא כי עוּבָּרים, תינוקות וילדים רגישים במיוחד לנזק התפתחותי מרעלים סביבתיים. נזק כזה עלול להיות מהותי ובלתי הפיך.
כדי להגן על בריאותנו עלינו להיות ערים לסיכונים ולפעול להפחיתם. מדיניות ורגולציה בתחום זה חייבות לספק הגנה ציבורית, בייחוד לאוכלוסיות רגישות כגון תינוקות, ילדים ונשים הרות.
עמותות שעוסקות בנושא
המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל
הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא
לכתבות נוספות
יערות מאכל בישראל
הם מקרבים את המזון לאדם, מנצלים טוב יותר את מי הגשמים ומעודדים קהילתיות - ובאחרונה אפילו הממסד מאמץ אותם בחום. כמה יערות מאכל יש בישראל?
יער מאכל הוא שיטה לתכנון שטחים פתוחים אשר מתוכננת ומעוצבת לפי עקרונות ודפוסים טבעיים שקיימים ביערות וחורשים, מתוך ההבנה כי מערכות אלו הן בנות קיימא - הן קיימות לאורך מאות ואלפי שנים, הן משגשגות ומספקות מזון למיליוני היצורים החיים בהם. יער מאכל מהווה מערכת חקלאית יצרנית של מזון בריא ומקומי לבני אדם, בשילוב שיקום השירותים האקולוגיים של המערכת האקולוגית הטבעית.
גינון בר קיימא
הגינון העירוני בישראל יוצר חלק משמעותי מהתפאורה של חיי היום-יום שלנו: הוא מתקיים לאורך הרחובות, באיי תנועה, בכיכרות, בחורשות, בגינות ובפארקים.
הרשויות המקומיות מתחילות להבין שבאמצעות שתילת צמחים מקומיים, הפסקת הריסוס והגירוף ותכנון ארוך-טווח אפשר ליצור עיר ירוקה יותר (וגם לחסוך כסף).
ראשיתו של מהלך זה בשינוי תפיסתי המגדיר את שטחי הגינון העירוני כטבע בדומה לשינוי התפיסתי שמגדיר את ניהול האשפה כניהול חומרים ומשאבים.
עיר בריאה, מהי?
"עיר בריאה" היא עיר שבה התושבים, העסקים, הארגונים והרשות המקומית פועלים יחד על מנת להבטיח עיר חיה ושטוב לחיות בה.
רעיון "העיר הבריאה" אשר החל להתגבש בקנדה ובארה"ב ב- 1984, התפתח ב- 1986 לפרויקט ניסיוני בסניף האירופי של ארגון הבריאות העולמי.
ניסוי החל והתפתח במהרה לתנועה כלל עולמית. ערי הפרויקט האירופי שימשו "מעבדה" להבניית מודל העבודה של העיר הבריאה והן משמשות עד היום כשדה פעולה לפיתוח ויישום של מדיניות ציבורית בריאה.