מעורבות אזרחית
תחום מעורבות אזרחית וממשל מגלם בתוכו את כלל הפעילויות דרכן משתתפים האזרחים בתהליכים הפוליטיים והציבורים, וכן את מידת אמונם במוסדות השלטון. כך, בתחום זה נהוג לכלול מדדים הבוחנים את שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת ובבחירות לרשויות המקומיות, את רמת המעורבות בחיים פוליטיים וציבוריים, את הייצוגים הקבוצתיים במוסדות השלטון ואת מידת האמון הניתן במוסדות השלטון.
כיום ניתן לראות כי ההתעוררות הדמוקרטית בנושאי סביבה וקיימות חובקת עולם, פול הוקן, אחד מההוגים המובילים בעולם בקיימות, היה אחד הראשונים לזהות שהקיימות מייצרת הזדמנויות חדשות ומלהיבות למעורבות אזרחית ועשייה מקומית. גם בישראל, יש דוגמאות נפלאות להתארגנות תושבים להשפעה על המרחב המקומי, הגינות הקהילתיות שפורחות כמעט בכל רשות מקומית, מייצרות מנגנון לניהול המרחב הציבורי בשיתוף התושבים. בחלק מהרשויות בישראל מתחילים להיווצר גם מנגנוני שותפות קבועים לניהול הגינות: פורומים, וועדות וכו. למרות הריבוי של התארגנויות כאילו, הן עדיין מנגנונים אקראיים שאינם מעוגנים או מתקצבים באופן רשמי במערכות העירוניות. לעומת האקראיות של הגינות הקהילתיות, וועדות איכות סביבה מקומיות, מהוות את אחד המנגנונים הקבועים בחוק למעורבות אזרחית בקבלת החלטות.
עמותות שעוסקות בנושא
לכתבות נוספות
בישראל בדרך כלל יש שני מופעים של מוערבות דמוקרטית – הצבעה בבחירות והפגנה בכיכרות, שתיהן פעולות מבורכות ומייצגות שני קצוות של עשייה אזרחית, ניתן להגדיר אותן כשתי קצוות המנעד הדמוקרטי - הבחירות מצד אחד וההפגנה/מחאה מצד שני של מנעד. אילו הן למעשה שתי הבמות הזמינות והנגישות עליהן, אנחנו יכולים להיות מעורבים בעשייה כאזרחים, ושתי אילו יחד, יחסית מאוד דלות, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית. דווקא בעיר, קל ופשוט לייצר מוקדי השפעה ומעורבות אזרחית, ולמרות זאת, אילו עדיין די נדירים. התרגלנו כולנו להתייחס אל העירייה בעיקר כספקית שירותים ואל עצמנו כצרכני שירותים, ולהתעלם כמעט לחלוטין מעצם היותה זירה דמוקרטית שבה אנחנו אזרחים.
שיתוף ציבור בשלטון המקומי
העיקרון של שיתוף הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות מבוסס על אידאל של אזרח מודע, פעיל ומשפיע. ההנחה העומדת בבסיס העיקרון היא שהשתתפות פוליטית מתפקדת כאמצעי ראוי להחייאת הדמוקרטיה ולחיזוק ההליך הדמוקרטי בכללותו. ההכרה בחשיבות הדמוקרטית שבשיתוף הציבור בתהליכים פוליטיים ותפיסת השיתוף ככלי להעצמת האזרחים ולחיזוק הממשל ואמון הציבור במוסדות הדמוקרטיה הביאו לגידול ניכר ברחבי העולם במספר ובמגוון של היוזמות לשיתוף הציבור. ואולם בד בבד החלה להישמע ביקורת המטילה ספק באיכותם של המהלכים. נטען כי התחום התפתח בלי שנבדקו סוגיות חשובות ובלי שבוצעו הליכי הערכה מספקים.
שקיפות מידע ברשות המקומית
האם נהגת פעם ברכב שבו השמשה הקדמית מלוכלכת, אפילו מלוכלכת מאוד? זוכר את התחושה?
שקיפות ברשות המקומית היא כמו נהיגה כשהשמשה נקייה - השקיפות מאפשרת ודאות באשר לכיוון ההתקדמות וראייה מדויקת ונכונה של המציאות, ועל כן מעניקה תחושת ביטחון ומסוגלות ומעוררת אמון בין המשתתפים ב"נסיעה" - הרשות המקומית והתושבים. מטרת מדריך זה היא להציג מתווה פשוט ומעשי להטמעת שקיפות ברשות המקומית, בדגש על שקיפות מידע והצגתו לציבור באתר האינטרנט של הרשות. המדריך מספק תשתית רעיונית וכלים לקידום וניהול התהליך ולגיבוש מדיניות עירונית בנושא שקיפות מידע.
תהליכי שיתוף בשלטון המקומי בישראל: כיווני פעולה והמלצות
בין החודשים יוני–דצמבר 2019 נערכו שלושה מפגשי חשיבה ושיח שמטרתם גיבושבמסמך זה רשימת עקרונות, כלים פרקטיים והמלצות מדיניּות לקידום תהליכי שיתוף מיטביים בשלטון המקומי בישראל – הזירה השלטונית הנגישה ביותר לאזרחים והמשפיעה על מרחב חייהם הקרוב והמיידי. המפגשים שימשו בימה להשמעת מגוון רב של קולות, דעות והצעות לפעולה בתחום. עיקרי הדברים שנאמרו בהם הם המצע למסמך ההמלצות שלפניכם שתכליתו שיפור תחום השיתוף בזירה המקומית וקידום תהליכי שיתוף משמעותיים, יעילים ומשפיעים על המדיניות המקומית ועל מרחב חייהם של האזרחים.